הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות

 
חוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות
 
מחד חוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות תשס"א-2001 (להלן "חוק הודעה מוקדמת") מחייב את המעביד המבקש לפטר עובד במתן הודעה מוקדמת לעובד בגין פיטוריו (מבלי לסייג את חובת השימוע - קימת חובה אמיתית וכנה לאפשר לעובד להשמיע את דברו), מעביד שפיטר עובד ולא נתן לו הודעה מוקדמת לפיטורים, ישלם לעובדו פיצוי בסכום השווה לשכרו הרגיל בעד התקופה שלגביה לא ניתנה ההודעה המוקדמת. מאידך עובד שחדל לעבוד ולא נתן למעבידו הודעה מוקדמת להתפטרות, ישלם למעבידו פיצוי בסכום השווה לשכרו הרגיל בעד התקופה שלגביה לא ניתנה ההודעה המוקדמת.
 
חוק הודעה מוקדמת מחייב לתת שתי הודעות בכתב, הודעה מוקדמת ואישור עבודה:
 
1. הודעה מוקדמת בשל סיום יחסי עובד ומעביד - ההודעה צריכה להיות בכתב ומציינת את יום מסירתה ואת יום הכניסה לתוקף של הפיטורים / ההתפטרות.
 
2. אישור לעובד על תקופת עבודתו - מעביד ייתן לעובד, בסיום העבודה, אישור בכתב בדבר תחילתם וסיומם של יחסי עובד - מעביד.במידה והמעביד לא מסר לעובד הודעה זו  עד תום ארבעה עשר ימים מיום העבודה האחרון של העובד, או עד תום שבעה ימים מיום דרישת העובד בכתב, לפי המוקדם מביניהם, דינו - קנס כאמור בס' 8 לחוק.
 
חישוב הימים  אשר נקבע בחוק הודעה מוקדמת שונה מעובד במשכורת (סעיף 3 לחוק) – משכורת חודשית, לבין עובד בשכר (סעיף 4 לחוק) – שכר יומי, שעתי, וכו':
 
א. הודעה מוקדמת לפיטורים לעובד במשכורת
עובד במשכורת זכאי להודעה מוקדמת לפיטורים, כמפורט להלן:
(1) במהלך ששת חודשי עבודתו הראשונים - של יום אחד בשל כל חודש עבודה.
(2) במהלך התקופה החל בחודש השביעי לעבודתו עד תום שנת עבודתו הראשונה - של 6 ימים, בתוספת של יומיים וחצי בשל כל חודש עבודה בתקופה האמורה.
(3) לאחר שנת עבודתו הראשונה - של חודש ימים.
 
ב. הודעה מוקדמת לפיטורים לעובד בשכר
עובד בשכר זכאי להודעה מוקדמת לפיטורים, כמפורט להלן:
(1)במהלך שנת עבודתו הראשונה - של יום אחד בשל כל חודש עבודה.
(2) במהלך שנת עבודתו השניה - של 14 ימים, בתוספת של יום אחד בשל כל שני חודשי עבודה בשנה האמורה.
(3) במהלך שנת עבודתו השלישית - של 21 ימים, בתוספת של יום אחד בשל כל שני חודשי עבודה בשנה האמורה.
(4) לאחר שנת עבודתו השלישית - של חודש ימים.
 
1. ההבדל בין הודעה מוקדמת מול פדיון הודעה מוקדמת:
 
א. הודעה מוקדמת  -  מתן הודעה מוקדמת שבסופו ינותקו יחסי עובד מעביד בין שהעובד מגיע לעבודה ובין שלא. מועד סיום יחסי עובד מעביד עם סיום תקופת ההודעה.
ב. פדיון הודעה מוקדמת  ניתוק לאלתר של יחסי עובד מעביד ותשלום פיצוי בגין אי-מתן הודעה מוקדמת, תשלום פיצויים תוך 15 יום מיום ההודעה לפיצויים, פדיון חופשה וכו',
 
2. שכר לענין הודעה חוק הודעה מוקדמת- השכר הרגיל הכולל את המרכיבים הקבועים, קרי השכר המחושב לענין פיצויי פיטורים. סיווג השכר בהודעה מוקדמת מוגדר כשכר ואילו בפדיון חופשה כפיצוי.
 
3. הפרשות סוציאליות (פנסיה, תגמולים, קה"ל) - קיימת חובה להפריש לעובד סכומים אילו בלבד שקיים יחסי עובד ומעביד. רוצה לומר כי כאשר קיים פדיון ההודעה מוקדמת אין צורך להפריש לסוציאליות.
 
4. ניצול ימי חופשה על חשבון הודעה מוקדמת - פס"ד הרבלייף נ' אורי ארבל נקבע כי החפיפה שבין תקופת הודעה מוקדמת לבין ימי חופשה שלא נוצלו אסורה, דהינו לא ניתן לכפות על העובד לנצל את ימי החופשה שלו (כלומר ימי החופשה יפדו). פס"ד דגלדשטיין ויקטור נ' קרדיוס בע"מ מרחיב את ההלכה אף לתקופה של הודעה מוקדמת  ארוכה יותר מהמותר בחוק ואו בהסכמי עבודה.
 
לעומת זאת, עובד אשר יצא לחופש במהלך תקופת ההודעה המוקדמת, ניתן לחפוף 14 ימים מתוך ההודעה המוקדמת עם החופשה השנתית, כיוון שמדובר בימי חופשה ולא ב"פדיון ימי חופשה" - זכות המתגבשת רק עם סיום יחסי העבודה.
 
5. מעביד המוותר על עבודת העובד בתקופת ההודעה מוקדמת - עובד שהודיע על התפטרותו תוך מתן הודעה מוקדמת, ומעבידו ויתר על עבודתו באותה תקופה, זכאי לשכר עבודה בעד התקופה שבה מוכן היה לעבוד אך המעביד מנע ממנו זאת.
מעביד שויתר על עבודת העובד בתקופת ההודעה המוקדמת להתפטרותו, חייב בתשלום דמי הודעה מוקדמת, גם אם העובד החל לעבוד במקום אחר באותה תקופה. (בע"ע 299/99 קציר רובינסון חברה לבניה נ. משה איתם).
 
7. קיזוז סכומים המגיעים לעובד - עובד שחדל לעבוד ולא נתן למעבידו הודעה מוקדמת להתפטרות, ישלם למעבידו פיצוי בסכום השווה לשכרו הרגיל בעד התקופה שלגביה לא ניתנה ההודעה המוקדמת אך החוק אינו מתיר מפורשות את הניכוי.
 
ניתן לטעון כי ניכוי החוב של העובד מבוצע על סמך סעיף 25(ב) לחוק הגנת השכר, תשי"ח - 1958, לפיו, אם חדל עובד לעבוד אצל המעביד, רשאי המעביד לנכות משכרו האחרון של העובד כל יתרה של חוב שהעובד חייב לו לרבות מקדמות ובלבד:
א. העובד מכיר בחוב בכתב.
ב. החוב שבו מדובר יהיה קצוב (ניתן לחישוב אריתמטי פשוט).
ג. החוב בלתי שנוי במחלוקת.
 
רצוי כי בחוזה העסקה  יכלל סעיף המתיחס להודעה מוקדמת והתרת הקיזוז למעביד במקרה זה. בכל מקרה הקיזוז יבוצע ממרכיבים כגון פדיון חופשה, יתרת ימי הבראה, שאינם רכיבי שכר העלולים לשאת בפיצויי הלנת שכר.
 
8. התייצבות  במקום העבודה -  על העובד להגיע למקום העבודה בתקופת ההודעה המוקדמת, אלא אם המעביד הודיע לו אחרת.
 
פטור ממתן הודעה מוקדמת
 
1. המעביד פטור ממתן הודעה מוקדמת לפיטורין בנסיבות שבהם העובד אינו זכאי לפיצויי פיטורין על פי חוק פיצויי פיטורים (ס' 10 לחוק). 
 
בית הדין לעבודה רשאי לקבוע שפיטוריו של עובד היו בנסיבות המצדיקות פיטורים ללא פיצויים או בפיצויים חלקיים לפי שיקבע ובלבד כי על העובד לא חל הסכם קיבוצי. בית הדין לעבודה מונחה על פי ההסכם הקיבוצי הגדול ביותר.
 
המבחנים של בית הדין לענין פטור מהודעה מוקדמת:
א. האם הוכחה הפרת משמעת חמורה.
ב. האם הוכחה חבלה במהלך התקין של העבודה.
 
במידה וקיימת הוכחה עוברים לשלב הערכת הנזק: האם לשלול את פיצויי הפיטורים במלואם או בחלקם
 
בית הדין שוקל את נסיבות המקרה בכללותן כאשר התפיסה הקיימת רואה בפיטורים כשלעצמם עונש כבד, שלילת פיצויי פיטורים (ושלילת הודעה מוקדמת) ייעשו במשורה ובמקרים הקיצוניים ביותר, ובין היתר שוקל גם: הנזק שנגרם, ההרתעה, ההקשר, תרומתו של העובד, תקופת העבודה של העובד, טיב היחסים בין הצדדים.
 
2. אין חובה על עובד לתת הודעה מוקדמת להתפטרות אם התפטר בנסיבות מיוחדות שעקב קיומן אין לדרוש ממנו כי יעבוד בתקופת ההודעה המוקדמת.
 
בכבוד רב,
ששי זכאי,
רואה חשבון (משפטן)
 
אין להזקק לתוכן חוזר זה מבלי לקבל עצה מקצועית מתאימה שכן אין מטרת החוזר אלא להסב את תשומת הלב לאמור בו.
 
ששי זכאי ושות' - רואי חשבון
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
טלפון: 02-5667667        פקס: 02-5667661          כתובת: כנפי נשרים 13, ירושלים 95477        cpas@cpas.org.il